← לכל החוברות בגופנים

במספר
שמות
דבר תורה
לפרשת במדבר
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Rubik

פרשת במדבר

במספר שמות

מספר ושם

בפרשת במדבר מצווה ה' את משה רבנו למנות את עם ישראל, שבט אחר שבט, וגם את שבט לוי. כל אחד ואחד נספר. ושוב ושוב חוזרת התורה על ביטוי אחד:

"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם, במספר שמות כל זכר לגלגלתם" (במדבר א, ב).

מה פירוש "במספר שמות"? ולמה כל כך חשוב למנות את בני ישראל?

ביטוי דומה אנחנו אומרים בכל יום בפסוקי דזמרה, על הכוכבים:

"מונה מספר לכוכבים, לכלם שמות יקרא" (תהלים קמז, ד).

יש מספר, ויש שם. מה ההבדל ביניהם?

שתי בחינות בכל יהודי

מספר הוא כמו מטבעות בכיס. אם אני צריך עשרה שקלים כדי לקנות משהו, שקל אחד לבד לא יעזור לי. אני סופר את כולם כדי להגיע לסכום. כל אחד חשוב, כי בלעדיו הכלל חסר.

שם מלמד דבר הפוך. לכל אחד יש שם משלו, ותפקיד משלו. כך גם בכל יהודי: מצד אחד הוא חלק מהכלל, ובלעדיו המניין של עם ישראל חסר. ומצד שני יש לו שם, ויש לו תפקיד מיוחד שה' ברא אותו בשבילו.

את התפקיד הזה אפילו משה רבנו לא יכול לעשות במקומך. רק אתה יכול. וכך גם בכוכבים: יש אינספור כוכבים, אבל לכל אחד מהם שם, ולכל אחד תפקיד נפלא בבריאה.

וכך כותב רבי משה פיינשטיין: לכן ציווה ה' למנות כל איש מישראל, ללמדנו את חשיבותו של כל יהודי. לכל אחד יש תפקיד משלו, וכולם יחד יוצרים הרמוניה נפלאה.

הכנר החסר

מסופר על המנצח המפורסם טוסקניני, שניצח על התזמורות הגדולות באירופה ובאמריקה. בזקנותו בא אליו סופר, כדי לכתוב את סיפור חייו.

יום אחד אמר לו טוסקניני: היום לא אוכל לשבת איתך. תזמורת גדולה מנגנת הערב יצירה שלי, במדינה רחוקה. בגלל גילי לא אוכל לטוס לשם, ולכן אאזין להופעה מרחוק. אם תשב בשקט, תוכל להאזין לידי.

הסופר ישב וראה כיצד המנצח הזקן מקשיב בכל כולו, בודק כל צליל. בסוף ההופעה החמיא לו הסופר. אבל המנצח החמיץ פנים ואמר: הכול היה יפה, אבל הצטערתי מאוד. במקום ארבעה עשר כנרים, ניגנו רק שלושה עשר.

הסופר צחק בלבו. איך אפשר להרגיש בחסרונו של כנר אחד, מרחוק, ובאוזניים של אדם זקן כל כך? למחרת החליט לבדוק. הוא התקשר לאחראי על הקונצרט ושאל: כמה כנרים היו אמורים לנגן? התשובה הייתה: ארבעה עשר. וכמה ניגנו בפועל? רק שלושה עשר. אחד מהם לא הגיע.

הסופר הנדהם מיהר אל המנצח, ביקש סליחה, ושאל: איך ידעת? ענה לו המנצח: אילו כל הכנרים היו מנגנים אותם צלילים, לא הייתי צריך ארבעה עשר. אבל לכל כנר כתבתי תווים משלו, שונים מעט משל חברו. כשכולם מנגנים יחד, נוצרת הסימפוניה. הקהל לא שם לב שמשהו חסר, אבל אני, שכתבתי את התווים, לא יכולתי בלי הצלילים של הכנר ההוא.

השיר שלך

כל יהודי שר לה' בעולם הזה. ה' הוא המנצח הגדול, והוא כתב לכל אחד את התווים שלו, את החיים שלו. יש מי שחייו מלאים טוב, והוא מנגן לחן אחד. יש מי שיש לו טוב ויש לו גם קושי, והוא מנגן לחן אחר. ויש מי שקשה לו מאוד, ובכל זאת הוא שר לה'. זה שיר אחר לגמרי.

"למען יזמרך כבוד ולא ידם, ה' אלקי לעולם אודך" (תהלים ל, יג).

השם ה' מבטא את מידת הרחמים, והשם אלקים את מידת הדין. בין כשה' מרחם ובין כשהוא דן, לא שותקים: "לעולם אודך". אין שני כנרים זהים, ואין שני יהודים זהים.

"ואתה קדוש יושב תהלות ישראל" (תהלים כב, ד).

"יושב" כאן פירושו ממתין ומצפה. ה' כביכול יושב ומחכה לתהילות של ישראל, ומחכה לשיר שלך. אם מנצח בשר ודם הרגיש בחסרונו של כנר אחד, על אחת כמה וכמה שה' מרגיש כשחסר לו הניגון שלך.

היסוד

כל יהודי הוא חלק מהמניין, וכל יהודי הוא גם שם ותפקיד שאין לו תחליף. ה' מחכה דווקא לשיר שלך, ואם הוא חסר, הוא מרגיש בכך.

לשיר באהבה

בכל יום אפשר להתבונן בחסדים שה' עושה איתנו, ולהודות לו. גם על הדברים הקשים אנחנו מאמינים שה' עושה איתנו טוב, ולא שותקים, אלא אומרים: "ה' אלקי לעולם אודך".

כל ילד וכל מבוגר יכול לדעת: אני חשוב לה'. הוא אוהב אותי, ומחכה לשמוע אותי. כמו שאמר הנביא בשם ה':

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים, כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו נאם ה'" (ירמיהו לא, יט).

יזכנו ה' לשיר לו תמיד בשמחה ובאהבה, ולהרגיש שכל אחד מאיתנו הוא בן יקר ואהוב לפניו.

📚 עוד חומרי לימוד על פרשת במדבר – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/t/parasha.html

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לכל החוברות בגופנים

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה